מידע
שם בוטאני | sclerocarya birrea |
טווח גובה | +6 מטר |
דרישות שמש | שמש |
אופי עלווה | נשיר |
אזורים מיוחדים | למקומות מדבריים , לקרקע מלוחה , מתאים למישור החוף, השפלה ולהר הנמוך , עמיד לרוחות חזקות |
מידת הצמח | XL |
תיאור
עצי המרולה הם עצי גדולים המתנשאים לגובה של 10-15 מ’ בעלי נוף אורירי, עלים קטנים בצבע זית וגזע בהיר ויפה. המרולה הוא עץ עמיד בטמפרטורות גבוהות וגם נמוכות ובקרקעות דלות וקשות מה שהופך אותו לגידול אפשרי במקומות הקשים ביותר בארץ.
המבנה והצימוח המהיר של המרולה הופך אותו לעץ צל קלאסי בגינה הביתית, צורת העץ המזכירה שימשייה, מערכת השורשים המתונה בנוסף על תכונתו לנשור בחורף הופכים אותו למצנן בימות הקיץ החמים ולמחמם בימי החורף המעוננים.כך שמומלץ ואפשר לנטוע את המרולה ליד הבית.
פרחי המורולה מופיעים על עצים נקביים או זכריים, עצים זכריים אינם מניבים פירות אבל כדי שהנקבה תניב היא צריכה נוכחות של עץ זכרי בסביבה. הפריחה מתרחשת בעצי המורולה כשהם מגיעים לגובה של מס’ מטרים כך שקשה לומר את מין העץ לפני שהוא שתול מזה זמן מה באדמה. לבעלי המקום הרב נמליץ לשתול מס’ מרולות ולמאותגרי המקום נמליץ להרכיב ענף או מס’ ענפים נקביים על עץ זכרי ולהיפך.
פרי המרולה הוא פרי עשיר חמצמץ וטעים בעל ארומה טרופית ומרקם מיוחד,גודל הפרי נע בין גודל כדור גולף לגודל קלמנטינה, הוא נאסף מהקרקע ונשמר מס’ ימים להמשך הבשלה עד שיגיע לצבע צהוב פסטלי אז מעסים אותו עד שתוכנו הופך לנוזלי, “קורעים” עם השיניים חור בקליפה ושותים לרוויה… בקיבוץ קטורה חוקרת את המרולה איליין סלווי,ובקיבוץ מגדלים מטעים של מורולה ומכינים ממנו ליקר נהדר.