מנגו דו זני: מאיה ופאירי
שני הזנים האהובים בעץ אחד!
על ענף אחד יגדלו מנגואים מזן מאיה ועל הענף השני יבשילו כחודש מאוחר יותר מנגואים מזן פאירי- מנגו הודי נדיר בעל ארומה חזקה במיוחד
מידע
| שם בוטאני | Mangifera indica |
| טווח גובה | +6 מטר |
| דרישות שמש | חצי צל , שמש |
| אופי עלווה | ירוק עד |
| מידת הצמח | L , M , XL |
| אזורים מיוחדים | מתאים למישור החוף, השפלה ולהר הנמוך |
תיאור
מנגו פאירי, המכונה גם “ראספורי” הינו זן של מנגו מתוק שמאד פופולרי בדרום הודו.
קליפתו לרוב צהובה ומנוקדת ירוק ואדום והציפה שלו מתוקה, מיצית ומאד ארומטית.
מנגו מאיה הוא זן ישראלי קלאסי שהפך להיות האהוב והנמכר ביותר.
השתילים מורכבים על גזע אחד כדי לחסוך מקום בגינה וכדי לקבל פירות לאורך תקופה ארוכה יותר. המאיה מבשיל ראשון ואחריו יבשיל הפאירי הנהדר.
כשנוטעים שתיל דו זני חשוב לדעת- כדאי לשתול את השתיל כך ששני הענפים המורכבים יקבלו אותה כמות של שמש ולגזום אותם כך ששני הענפים המורכבים יהיו זהים פחות או יותר בגודל. נשמח להדריך אתכם איך.
עץ המנגו הוא עץ טרופי שמקורו בהודו ודרום אסיה המנגו נפוץ בגינות ובמטעי הארץ וננטע לראשונה בארץ לפני כ 70 שנה בלבד.
המנגו הוא עץ גדול אם כי גדל בצורה די איטית בשנותיו הראשונות, הוא מגיע לגודל של עץ גדול בשנתו העשירית ואילך.
ניתן לעצב את המנגו ע”י גיזום כעץ קטן ואם הגיזום יתבצע בזמן הנכון אנחנו יכולים לגדל כל מנגו כעץ נמוך בגובה של 3-4 מטרים.
איך ומתי גוזמים עץ מנגו דו זני ? את המנגו גוזמים מיד כשהוא מסיים לתת פירות. לא מומלץ להתעכב כי צריך לאפשר לו זמן להוציא ענפים חדשים וגם להקשיח אותם לפני החורף. חשוב לשמור על גודל זהה של ענפי ההרכבה כדי שלא יקרה מצב שזן אחד גדל מהר ועושה צל לענף המורכב השני ומנוון אותו. יש לגזום בצורה כזאת שתמיד ישארו ענפים עם עלים על העץ. במידה וחשפנו את הגזע לשמש יש לצבוע את הגזע בלובן עצים. מומלץ לראות סרטוני הדרכה על הלובן וגיזום המנגו במדריכים שלנו .
אחד הדברים המשמעותיים ביותר בעץ מנגו הוא הכנה (מערכת השורשים) עליה מורכב המנגו- הכנה צריכה להיות חזקה ומשפיעה על עמידות העץ למחלות ולמזיקים,על כושרו לקלוט חמרי מזון ומים מן האדמה,עמידותו לתנאי קרקע שונים, עוצמת הצימוח וכמות הפרי על העץ. עץ מנגו שמורכב על כנה טובה יהיה חזק יותר וידרוש בעתיד פחות טיפולים. (שימו לב שכנה טובה מייקרת את עלות השתיל).
הדבר המשמעותי השני הוא הרוכב, כלומר זן המנגו- במקרה הזה אי אפשר ליפול- המיה והפאירי הם זנים טעימים במיוחד!
לעץ המנגו אין שורשים אגרסיביים והשורשים שלו הם שיפודיים, כך שניתן לטעת אותו בגינה ללא סכנה לנזק משורשיו, לעומת זאת היונקות (השורשים ששותים מים) נמצאות קרוב לפני הקרקע ומומלץ להשקותו בחודשים החמים באופן יום יומי כדי לקבל פירות טעימים בשפע ולשמור על עץ בריא, יחד עם זאת, בעיקר באדמות כבדות יש להימנע ממצבים של עודף מים במנגו שכן העץ יכול לסבול מרקבון צוואר השורש ומפטריות .
למנגו יש מגוון של מחלות ומזיקים שעלולים לפגוע בו אך עדיין נחשב לפשוט וקל לגידול.
